יש בחינה, איזה לחץ! אני לא זוכרת כלום! הכל ברח לי מהראש… כואבת לי הבטן… אני לא מרגיש טוב… למדתי כל הלילה, אך בבחינה קיבלתי "בלאק אאוט"… אמירות ותחושות אלו מופיעות לרוב בתופעה המכונה "חרדת בחינות".

מהי חרדת בחינות?

חרדת בחינות היא תגובה רגשית ספציפית למצבי מבחן והערכה. מצב הלחץ העיקרי בבית-הספר הוא כאשר התלמיד נדרש להוכיח ידע באירועים כמו מבחן או בוחן.

מה גורם לחרדת בחינות?

אחד המקורות העיקריים להיווצרות חרדות בבחינות הוא גורם הלחץ. הלחץ הוא חלק בלתי נפרד מחיי היומיום בחברה האנושית. בשעת מצב הלחץ האדם תופס את סביבתו כדורשת ממנו יותר מידי מאמץ, התארגנות וכוחות ביחס לחייו השגרתיים.

מהם תסמיני חרדת הבחינות?

הסימפטומים לחרדת בחינות באים לידי ביטוי בדרך כלל ב-3 מישורים:

• המישור הריגשי: התרגשות, מתח נפשי, פחד וחרדה המלוות בתחושות פיזיולוגיות שונות כגון: דפיקות לב, הזעה, בחילות, סחרחורות, כאבי בטן ועוד.
• המישור השכלי: שכחה, בלבול, חוסר ריכוז, "בלאק אאוט".
• המישור ההתנהגותי:–הימנעות מבחינות על-ידי היעדרות או דחיית המועד. 

איך מתמודדים עם חרדת בחינות?

• כדי להימנע מחרדת מבחנים עורכים כשלב ראשון "היכרות" עם הדף, מביטים בו בכל צדדיו, הופכים את הדפים, וקוראים כל מילה במבחן.
• בשלב השני מומלץ לענות על כל השאלות הברורות והקלות יותר, מהסיבה הפשוטה שעל השאלות הקשות נצטרך לענות בכל מקרה, וכל עיכוב על מתן תשובה לשאלות הקשות יגרום לביזבוז ואיבוד זמן לשאלות הקלות.
• לאחר שסיימנו לענות על השאלות הפשוטות, נניח את כלי הכתיבה לידנו ונעיין היטב בשאלות הקשות, מבלי לענות עליהן, ננסה להבין אותן ומה רוצים מאיתנו כתשובה לשאלה, רק לאחר שהבנו היטב מה נדרש מאיתנו באותה שאלה, ניקח את כלי הכתיבה ונענה עליה.
• במשך כל המבחן, בדומה לשחייה/חדר כושר או כל פעילות אחרת, מומלץ לנשום נשימות איטיות ורגועות על מנת להרגיע את עצמנו ואת המוח שלנו. כשהמוח רגוע, אנו רגועים, וכך גם הסובבים אותנו.
• הכי חשוב: פרופורציות נכונות!