בן כרמלה ושמואל. נולד ביום ב' באב תשל"ו (29.7.1976) בחיפה, אח לגליה ותום. גדל והתחנך בחיפה. למד בבית-הספר היסודי 'אילנות' וסיים בהצטיינות יתרה את לימודיו בבית-הספר הריאלי בחיפה. אורי היה ספורטאי מצטיין, שיחק טניס וכדורסל והיה חבר בנבחרת הספורט של בית-ספרו. אורי יצא עם נבחרת זו לטורניר כדורסל בהונגריה (בטורניר זה, המתקיים עתה לזכרו של אורי, מוענק גם גביע על שמו). אורי שיחק כדורסל גם ב'הפועל חיפה', 'מכבי נשר' ונבחרת 'בית הלוחם'. הוא אהב לצלול והיה חבר בארגון הצלילה התת-ימית.

ילד נפלא, אחראי, בעל כבוד עצמי, חוש ארגון ורצון חזק, סמכותי, ילד שאהב מאוד את החיים וניצל כל רגע פנוי. המחנכת שלו בכיתה י"ב מספרת: "אורי היה תלמיד נבון וחכם. הצטיין במקצועות הריאליים, מאוד מחונך ומנומס. מלח הארץ. כל המורים אהבו אותו. הוא היה בחור מיוחד."

חברתו שירי חיות ליוותה אותו מכיתה י' ועד יום מותו. יחד בילו כל רגע פנוי ויחד יצאו בחופשות למסעות ברחבי העולם. אורי התגייס לשירות חובה בצה"ל בינואר 1995 והתקבל לקורס טיס אותו סיים בהצלחה, כנווט קרב.

מפקדיו ראו בו קצין מצטיין, אכפתניק, יוזם, אחראי ונמרץ המבצע את תפקידו על הצד הטוב ביותר, תוך הפגנת נחישות ומסירות. בלט בחוש ההומור שלו והיה אהוד ומקובל על מפקדיו וחבריו כאחד. שלוש פעמים הצליח אורי להציל חברים ממוות: בפעם הראשונה, בעת צלילה במפרץ אילת, כשזיהה מצב מצוקה אצל חבר ודאג לרתק אותו לסלע עד שהגיעה עזרה, ופעמיים נוספות בטייסת – כוחו העצום סייע לו לאחוז בחופת מטוס שהחלה לקרוס מעל ראשו של אחד הטכנאים, ופעם אחרת, כשחבית ענקית התגלגלה מעל ראשו של אחד החיילים. אורי בלט ביכולתו הנפלאה להבדיל בין עיקר לטפל ולדעת ולצפות דברים מראש. היה בעל כושר קריאה מהירה ויסודית ובעל יכולת למידה עצמית שהתבטאה בלימוד תוכנות מחשב חדשות בעת שירותו הצבאי. נראה היה שהכל פתוח בפניו, וכל כיוון שיבחר בו, יצליח.

חבריו לקורס טיס מספרים, כי ברגעים הקשים ביותר ידע תמיד לסחוף אותם לעולם של הנאה, כיף, צחוק וזלילות. ביקוריהם המשותפים במסעדות והארוחות שאירגן היו לשם דבר.

אורי אהב מאוד לשתף בחוויותיו את בני המשפחה. כשהיה מטלפן הביתה מקורס הטיס, הקפיד תמיד לשאול לשלום אחיו ואחותו. כשהיו שלושתם נפגשים בשבתות, היה הבית מתמלא אור, צחוק, סיפורים וחברים.

ארבעה ימים לפני נפילתו שכר אורי דירה בתל אביב. בעל הבית סיפר על פגישתו עם אורי: "התרשמתי מהרגע הראשון מהופעתו הנאה וממעלותיו שבלטו ושלדעתי איפיינו אותו: חשיבה בהירה, צורת דיבור שקולה, הומור עדין, נועם הליכות, נימוסים מושלמים."

ביום ג' באדר תשנ"ח (1.3.1998) נפל אורי בעת מילוי תפקידו בתאונה אווירית. בן עשרים- ואחת היה במותו. יחד עימו נפל רס"ן אוריאל קולטון. לאחר מותו הועלה אורי לדרגת סרן. הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בחיפה. הותיר אחריו הורים, אח, אחות וחברה.

מדברי מפקד היחידה שבה שירת, סא"ל עדי: "אורי היה שילוב מופלא של עוצמה פיסית ונפשית לבין רוך, תום וחוש הומור. לאט אך בבטחה, כבש את מקומו המרכזי בטייסת, בזכות אישיותו היסודית, המתחקרת, המיישמת והמתקדמת כל הזמן. בחודשים האחרונים רכש כשירויות רבות והפך לוחם מבצעי לכל דבר. אורי הקרין אושר ועשייה…"

לזכרו של אורי הוקם אתר ברשת האינטרנט >>